ללי חלמה לנסוע ולעוף על האופניים…

היי אנשים!

מגיל קטן היה לי חלום לנסוע ולעוף על אופניים, ותמיד חלמתי ללמוד, אבל משום מה החלום כל פעם נדחה ולא התממש..

בגיל מאוחר כשכבר ממש רציתי היה יותר מסובך ללמוד…כמה ילדים וילדות, ונערים מנוסים וחברים, ניסו ללמד אותי ואופס על השנייה נפלתי..
כמעט התייאשתי..

עד שיום נחמד אחד טיילתי בפארק וראיתי קבוצת רוכבי אופניים בתחרות..
פתאום כלכך רציתי לטפס על זוג גלגלים אחד ולדהור…
נכנסתי לגוגל: מורה לאופניים. ישר קפץ לי השם שפי שמחון.. אמרתי יאלה נלך עליו.. וכנגד כל הסיכויים אחרי שלושה! שיעורים בלבד פשוט טיפסתי ונסעתי לבד!!!!!

וזהו…..החיים יותר יפים מאז.
וכל השאר הסטורה….!!!

והיחס המושלם, הסבלנות, והכיף תוך כדי זה סתם בונוס..
ממליצה בחום לכל אלה שרוצים להגשים חלום!

אז תודה, ללי

המשימה של יעל הייתה שיואב ידע לרכוב על אופניים

יואב שלי הצליח להתגבר על אחד הפחדים שלו. הוא פחד לרכב על אופניים, ניסינו כמה וכמה פעמים ללמד אותו אני אבא שלו, סבתא שהחליטה שהיא אולי תצליח ואפילו גייסנו למשימה חבר טוב… וכלום לא קרה. הקיץ הזה אחת המשימות שלי הייתה שיואב ידע לרכב על אופניים…. וכל האמצעים מקדשים את המטרה.

אז מצאתי את שפי שמגיע כולו מחויך עם נועם הליכות ורוגע פנימי וניגש ישר למשימה…. תוך חמש דקות יואב כבר דיווש כשפי לצידו נוגע לא נוגע בכתפו. וככה בשלושה שיעורים ( או כמו שיואב חישב 137 דקות), הוא יודע לרכב על אופניים. היום בשיעור השלישי הם רכבו בפארק הירקון זה לצד זה.

ככה זכיתי ל-137 דקות של רביצה על הדשא בפארק, הורדתי מיואב את הרצון לרצות אותנו, ביליתי זמן איכות אתו לבד והשגתי את המטרה.

מירי כותבת שהרכיבה של יובל נראת כשל רוכב ותיק מאוד

אין מלים בפי להודות לך על השיעורים שהענקת ליובל, על המקצועיות, על ההגינות ועל הגישה המדהימה שלך לילדים. אחרי שלושה שיעורים יובל כבר יודע לרכב על אופניים ולא חושש להמשיך להתאמן בעצמו, כשהישגים שלו מדברים בעד עצמם.
לחצו כאן לעוד בנושא לימוד רכיבה על אופניים לילדים
הוא היה בפעילות של "זהירות בדרכים" בקייטנה, רכב שם על האופניים תוך כדי שהוא מיישם את מה שלימדת אותו ואת כללי הבטיחות. אף אחד לא העלה על דעתו שיובל למד רק עכשיו לרכב על האופניים.
עכשיו יובל מרגיש שיש לו את הכלים לנסוע ולהינות כמו כל הילדים. שתדע לך הוא לא ישכח לעולם את חוויית הלימוד איתך, איך נתת לו את הביטחון שהוא יכול ושיצליח והוא כבר מתגעגע.

המון תודה,
מירי ויובל קליין

אימא של תומר בן ה 11 נרגשת לספר שהוא רוכב מעולה

בני תומר הוא בן 11, ומאז חוויה לא נעימה שהייתה לו בגיל צעיר עם מורה לאופניים הוא סרב בכל תוקף ללמוד לרכב על אופניים.

השותף שלי המליץ לי על שפי, שלימד את בתו שהיא בערך באותו הגיל לרכב על אופניים ובהצלחה מרובה.

כבר בשיחת הטלפון הראשונה עם שפי, כשהתקשרתי להתייעץ, הוא הציע שהוא רק ישוחח עם תומר כדי להפיג את חששותיו, אבל אפילו זה לא היה נחוץ. מיד כשנפגשו שפי גרם לו להרגיש בנוח, ומכיוון שבשיטת הלימוד של שפי אין כל חשש ליפול ההתקדמות הייתה מאוד מהירה.

תוך 3 שיעורים קצרים תומר למד לרכב היטב. קנינו לו אופניים חדשות בסיום השיעור השלישי, על פי המלצתו של שפי, ומאז יום יום הוא מבקש לנסוע יחד איתנו לטיול, כאשר כל יום אנחנו מגדילים את המרחק. ניכר שהוא נהנה מהרכיבה וכל החששות שלו התפוגגו. תומר לא נזקק אפילו לשיעור חיזוק נוסף כדי להתרגל לאופניים החדשות.

שפי הוא מורה נפלא ואדם מקסים. יש לו גישה שהיא מאוד מרגיעה לילדים, ועובדת גם על הסרבנים ביותר – מניסיון.

אנו ממליצים בחום על שפי כמורה לאופניים. קשה לתאר את השמחה שלנו על כך שתומר רוכב כמו כל הילדים, עם כל העצמאות הנוספת ששליטה באופניים מקנה. והכי חשוב, לא נאלץ להתחבא שוב ביום כיפור הבא!
בברכה,
נורית קראוס

רן מספר ששיעורי הרכיבה הייתה ההשקעה הטובה שלו

את בננו הראשון עומר לימדנו לפי מיטב המסורת הירושלמית…אבא עצבני רץ אחרי הילד עם מקל וצועק

בסוף כמובן האישה ירדה עם הילד מספר פעמים לרחוב והצליחה להגיע להישגים יותר מרשימים.

עם ילדנו השני רועי החלטנו לוותר על המסורת וללכת על גישת ה outsourcing
קיבלנו את המספר של שפי, העמסנו את האופניים ויצאנו לירקון לבחון האם כצעקתה
שפי התיישב עם הילד, שניהם בפרצוף רציני , והסביר לו את עיקרי התורה
לפדל, להסתכל קדימה ולחייך חיוך גדול

אחרי כמה דקות הילד כבר רכב לבד, כששפי צמוד אליו על הרולרס, עם פרצוף רציני אבל בחיוך גדול, המשכנו לשיעור שני רק כדי שהוא ירכב לגמרי לבד
ואני חייב לציין שבתור ישראלי מעולם לא שמחתי כלכך לשלם למישהו עבור שירות,  להגיע לשיעורי הרכיבה היה שווה כל שקל
שנה הבאה נתייצב אני והבן לשיעור רולר משותף
רן

רענן הבין שאין מגבלה לגיל שבו אפשר ללמוד לרכוב

שפי
הגעתי אליך לשיעורי לימוד אופניים עם ספקות לגבי היכולת שלי להצליח לרכב. אני בכל זאת בן 30, ועם "חסך ילדות" קשה שבו הורי לא הרשו לי לרכב על אופניים בעיר, ולפני כשנתיים כשניסיתי ללמוד עצמאית, זה לא ממש הצליח ואפילו אני יכול לומר שקצת התייאשתי, ולכן לא הייתי עד כדי כך אופטימי.

אני יכול לומר שכבר בשיעור הראשון החשק שלי לרכב על אופניים עלה והביטחון שלי התחיל לצמוח ביכולת שלי להיות מסוגל לרכב על אופניים כדי שיום אחד אוכל לטייל וגם ללמד את הילדים שלי לרכב על אופניים.

העובדה שרכבת לידי וכשאני נוהג מתוך ידיעה שאין מצב שאני אפול מהאופניים עזרה לי מאוד לביטחון עד שלאחר מספר שיעורים הפתעתי אפילו את עצמי בכך שנהגתי כבר מאות מטרים בקלות בלי שום סיוע ועזרה ו"רשת בטחון".

אני ממליץ לכל מי שמחפש מדריך רכיבה על אופניים לבוא וללמוד אצלך.

עזרת לי על הדרך להוכיח לעצמי שאין גיל שאי אפשר להתחיל ללמוד בו אופניים ואני בטוח שהשיעור הזה יעזור לי גם לגבי דברים אחרים.

תודה רבה!
רענן

אלה מספרת על תחושת החופש לאחר שלמדה לרכב בגיל 49

כך קרה שבילדותי לא למדתי לרכוב על אופניים ובגיל 49 כבר הפסקתי אפילו לחלום על ללמוד לרכוב.

יום אחד ראיתי בטלוויזיה תכנית שבה שפי סיפר על שיעורי לימוד הרכיבה שהוא מעביר ועל כך שאפשרי ללמוד לרכוב בכל גיל. התכנית שלו החזירה אותי לחלום הישן שלי ללמוד לרכוב!

בזכות המיומנות והסבלנות של שפי תוך ארבעה שיעורים רכשתי יכולת לרכב על אופניים באופן עצמאי ומשם המשכתי את דרכי לבד תוך כדי יישום המלצות שקיבלתי משפי.
התחלתי ברכיבות בוקר בפארק. אין מילים שיכולות לתאר את תחושת החופש, השמחה והגאווה שחשתי על כך שהתגברתי עם פחדיי מהילדות.

מאז עברו חודשיים ורכיבה הפכה לפעילות שגרתית שהופכת את חיי ליותר מלאים ושמחים.
חשוב להדגיש שהרכיבה גם משפרת את כושר הגופני שלי ואת בריאותי.

הכאבים שהיו לי בברכיים כמעט נעלמו וגם התחושות הלא נעימות שהיו בגב עקב ישיבה ממושכת בעבודה כבר לא שם. אני ישנה הרבה יותר טוב ומצב הרוח שלי השתפר פלאים.
עכשיו גם אני מאמינה שאף פעם לא מאוחר ללמוד דברים חדשים!!!

אלה.
ראשון לציון.

אמנון ועדית הופתעו שבתם הצליחה לרכוב בשיעור הראשון

שלום שפי,
רצינו להודות לך על העבודה המדהימה שעשית עם מיה ביתנו.

הילדה בת 9 ונמנעה מלרכב על אופניים שנים. מספר נסיונות לא מוצלחים שנעשו על ידיינו ללמדה לא תרמו לבטחונה.

שאלנו הורים של חברה בת גילה שהחלה לרכב איך הם עשו זאת והתשובה היתה: "שפי אופניים" כמובן, הקוסם מפארק הירקון.

הגענו לשיעור הרכיבה ראשון בלי הרבה אמונה, האמת.. אך להפתעתנו בתום השיעור הראשון מיה כבר רכבה לבד!

לאחר עוד 2 שיעורים בלבד מיה ביקשה בעצמה לצאת לרכב עם כל מי שהיה מוכן להצטרף אליה!

שפי מבחינתינו הוא שם נרדף להצלחה מפתיעה ומהירה ובכל פעם שאנו רואים את מיה רוכבת אנחנו לא מאמינים למזלינו הטוב!!!!!!!!

אנו מחכים שבנינו הקטן יגיע לגיל שאפשר להתחיל עם שפי, כמובן!

בברכה אמנון ועדית.

יפה שהתעקשה להגשים את החלום ללמוד לרכב על אופניים

לכבוד שפי שמחון

הנדון : מכתב תודה והוקרה
לפני כמה חודשים החלטתי להגשים חלום וללמוד לנסוע על אופניים, ניסיונותיו של בעלי ללמדני וכמובן גם של כל החברים לא נחלו הצלחה ולכן החלטתי לפנות למורה שתלמד ואכן פניתי למורה שאכן הייתה מקסימה אבל לא הצלחתי בשום אופן לרכב גם לאחר ארבעה שעורים רק לשנייה אחת בלבד.

למזלי הרב כאשר התכוננתי לשעור הרביעי, כמובן נואשת ועם דימוי עצמי מאוד נמוך שאין סיכוי שאחת כמוני שאפילו מורה פרטית לא הצליחה ללמד אותי, אמרתי אולי אתן סיכוי למורה אחר עם שיטה אחרת התקשרתי לשפי והסברתי לו שאני מצליחה לרכב לשניה לאחר שעה של נסיונות , שפי הסביר לי חד משמעית את לא יודעת לרכב.

למחרת הגעתי אליו עם חוסר אמון משווע והפלא ופלא הוא ביקש ממני לעלות על האופניים ולהתחיל לרכוב. האמת ממש הצחיק אותי ולא להאמין הסתכלתי עליו ופשוט התחלתי לרכוב, עצרתי אחרי כמה דקות ושאלתי אותו מה עשית? הוא ענה לי זאת את.

לסיכום בשני שעורים פשוט הגשמתי חלום ופשוט נסעתי עם סיבובים והכל, הוא פשוט נתן לי בטחון, מלבד זאת אישיות נעימה המקרינה בטחון במיוחד לבחורה בת 44 שמתביישת שהיא פשוט לא יודעת לרכוב על אופניים.

לסיום אני שמחה כ"כ שלא התיאשתי ובחרתי בך כי אם לא הייתי מנסה, לא הייתי עולה עד היום על אופניים והייתי חושבת שזאת משימה בלתי אפשרית.

שפי המקסים תודה רבה – הגשמת לי חלום.

ב ב ר כ ה

יפה אריאלי

עודד למד לרכוב על אופניים וכותב על שתי תובנות שחווה

בגיל חמש פלוס מינוס אבא הוציא מהם את גלגלי העזר, נפלתי, ומאותו רגע ויתרתי על כל העניין. העסק הזה לא בשבילי. אני לא יודע לרכוב על אופניים.

וכך חייתי בשלווה עם הידיעה, עד שלפני שנה וחצי אחי פתח חנות אופניים ("חנות"… בוטיק! אבל זה לא הנושא עכשיו). בקיצור, לא יודע למה בדיוק, אבל זה היה השלב שבו אמרתי לעצמי שהגיע הזמן לדעת לרכוב. שבועיים אחר כך מצאתי את עצמי אצל חברים טובים בחו"ל. אחד מהם לקח אותי לפארק מקומי וניסה ללמד אותי. חצי שעה של ניסיונות כושלים הגיעה לסופה, וכך גם פרק האופניים בשלב ההוא.

וכך לפני שבוע וחצי הלכתי עם חברה לקנות לה רולר בליידס ומיד אחר כך הלכנו לספורטק שליד הבית כדי לרכוב. שם ראינו מורה לאופניים מלמד ילדה (ואני יודע שהוא היה מורה לאופניים כי על החולצה שלו היה כתוב "מורה לאופניים"). בסוף השיעור שלו שאלתי אותו אם הוא מלמד גם מבוגרים, והוא ענה שכן – בעיקר מבוגרים. בסמס שהוא שלח אחר כך, כתב שלמבוגרים לוקח בין שניים לארבעה שיעורים ללמוד. עניתי לו שהוא איש אופטימי.

וכך לפני יומיים היה השיעור הראשון והיום היה השיעור השני. מתחילת השיעור היום ועד סופו רכבתי לבד לגמרי. תוך ארבעים וחמש דקות, משך השיעור הראשון, למדתי משהו שלצערי ויתרתי עליו לכל החיים.

שתי תובנות מרכזיות מכל הסיפור:
הראשונה היא שמדי פעם שווה לבחון כל מיני אמיתות שקבענו לגבי עצמנו.

השנייה היא שיש גיל מסוים שממנו והלאה אנחנו כמעט ולא לומדים דברים חדשים או מסגלים יכולות חדשות, וחבל.