הקואצ'רית נורית לביא מספרת על חווית לימוד הרכיבה

שפי היקר!
כמאמנת קואוצ'ינג אני יודעת שאין כזה דבר "מאוחר מידיי" או "מפחיד מידיי".
כל אלו ועוד הם חסמים בדרך שלנו להגשמת חלומות.

מילדות היה לי חלום לדעת לרכב על אופניים. בתור בת חמישית במשפחה צנועה לא קנו לי הוריי אופניים, ולכן לא למדתי לרכב עד היותי מבוגרת ובת 30.

לפני כשנה וקצת החלטתי להגשים את החלום, קניתי אופניים, קסדה ואפילו פנס וצפצפה אך העלייה לבד על האופניים הרגישה כמו מסע ברכבת הרים. ביקשתי משכן עמו התיידדתי על חלומי והוא הציע שיאחוז את האופניים וירוץ ואני אדווש- הרעיון היה נחמד אך במציאות זה לא עבד. הוא נהיה אדום בתוך 2 דקות, ומאוד התעייף והתנשף ואילו אני כל הזמן פחדתי ליפול וצעקתי, וממש לא הצלחתי להשיג שליטה על האופניים. תוך כדי בושה ועייפות מהמצב הנוראי הזה ויתרתי על הרעיון לנסות לבד או עם ידיד/ שכן/ חברה.

עברו עוד כמה חודשים. האופניים ישבו בבייתי דוממות וממתינות שארכב עליהם עד שיום אחד סיפר לי מכר שיש מישהו שמלמד מבוגרים שמעולם לא למדו לרכב לעשות זאת ושזו ההתמחות שלו.

מיד נכנסתי לאינטרנט, מצאתי אותך, טלפנתי וקבענו שיעור ראשון. הגעתי לפארק הירקון ושם התחלנו את העבודה. עם המון חיזוקים מילוליים ופיזיים התחלתי לרכב על האופניים. תחילה אחזת באופניים יותר ובמפגש האחרון סך כל 5 מפגשים אם אינני טועה כבר רכבתי לבד, חצינו כבישים ראשיים, נסענו זה לצד זה על מדרכות רגילות ואפילו צרות, וגם על דשא ומקומות תלולים.

בעזרתך התגברתי על הפחדים "ליפול", "לאבד שליטה", "להתרסק" ועוד אי אלו דומים. הרבה פעמים השחת את דעתי בשיחות על החיים ומצאתי שנעים לשוחח אתך, שאתה אדם חמים, משפחתי, חכם ונדיב. הרגשתי שאני מטיילת עם חבר טוב ולא בשיעור לימוד רכיבה על אופניים.

סיימנו את סך השיעורים כשאני נוהגת על האופניים שלי ואפילו סייעת לי לבחור מושב רך יותר מהחנות כך שיהיה לי יותר נוח בלעדיך המוכר היה "שוחט אותי" בתקציב על משהו שלא היה שווה את זה.
עזרת מעבר למה שהיית חייב, ועל כל אלו אני מודה לך.

בקרוב יגיע הקיץ ואני מתכננת כבר להחליף את האופניים לדגם יותר מתקדם. לפדל להנאתי לים או לפארק עם שמיכה וספר טוב.

תודה לך על הידידות, הלימוד, ועל כך שהגשמת לי חלום ותרמת לעצמאות שלי. לעולם לא אשכח אותך! אמשיך ואמליץ עליך בחום!!! ואם יהיה לך אנשים שמתלבטים אם ללמוד אתך- אתה מוזמן לתת לקרוא את המכתב הזה.
חיבוק חם, ותמשיך להגשים לאנשים את החלומות.
באהבה והוקרה
נורית לביא מאמנת אישית וקבוצתית מורה ליוגה ומנחת מעגלי נשים

אושר אזרה אומץ התגברה על הפחדים ולמדה לרכוב

אחרי כל כך הרבה שנים של "לא יודעת לרכב על אופניים", "לא נורא אם לעולם לא אלמד", " רוצה אבל מפחדת, אין סיכוי". אחרי שנים של בושה על כך ועל סודיות, כי "זה מביך". אזרתי את האומץ שלי, התגברתי על הפחדים והגעתי ללמוד סוף סוף.

אבל זה עדיין לא היה קורה אם לא הייתי בוחרת את המורה הטוב ביותר, המקצועי ביותר והרגיש ביותר לתלמידיו. ושפי, אין ספק שבחרתי בטוב ביותר!!!

סבלנות אין קץ, אוזן ולב קשובים, אכפתיות ויושר, זה חלק מהיותך מורה משובח ומוצלח. ללמוד לרכב על אופניים לא בהכרח אומר שבאמת רוכבים בחיים. לי ברור שבאמת באמת ארכב על אופניים בחיי והתשוקה לאופניים כבר בוערת בי, וזה הרבה בזכות חדוות הרכיבה שהכנסת בי בשיעורים שלך.

תודה על אחת המתנות הגדולות שקיבלתי בחיי! תודה לעצמי שבחרתי במורה הטוב ביותר!
אושר

נועה בת 24 מתל אביב מספרת על חווית לימוד הרכיבה

בתור ילדה לא יצא לי אף פעם ללמוד לרכב על אופניים. לאחר תקופה ארוכה בה חשבתי שזה יהיה נחמד לנסות, פניתי לשפי.

השיעור הראשון התקיים מספר ימים אחר כך, ומהר מאוד כבר רכבתי לבד. הלימוד היה מהיר ונעים והשיטה של שפי מאוד "ידידותית למשתמש" – הוא בעיקר שם בשביל לעזור לתלמיד ללמוד לבד, לקבל את התחושה של הרכיבה, ולא רק למנוע נפילות. ככה באמת לומדים לרכב!

אני ממליצה בחום לכל מי שלא יצא לו בילדותו, למי שמתלבט ולמי שסתם חושש לפנות לשפי. הלימוד נעשה באווירה תומכת ונעימה, מתוך מחשבה שכל אחד יכול! לכל מי שעוד לא יודע איך לרכב – זה הזמן, לא תתחרטו. בהצלחה!

נועה, 24, תל אביב.

דיקלה הגשימה חלום בגיל 29 ולמדה לרכוב על אופניים

הגעתי לשפי שמחון אחרי שכבר הרבה רציתי להגשים את חלומי ולרכוב על אופניים. חשוב לי לציין כי לא רכבתי על אופניים מאז גיל 5 וגם אז זה היה עם גלגלי עזר.

לשיעור הראשון הגעתי מפוחדת לגמרי וחסרת ביטחון. כל הזמן חשבתי שאני לא מסוגלת ליצור שיווי משקל על האופניים ובטח שלא לרכוב.

שפי היה הכי מקצועי שיש והרגיע אותי מכל הפחדים והחרדות. לאט לאט באותו שיעור כבר ראיתי איך אני רוכבת ונהנית מזה.

שפי שם לב לכל פרט וגם מבחינה בטיחותית דאג להכול. כעבור 3 שיעורים, ראיתי כמה זה כיף לרכוב על אופניים ומהר מאוד קניתי לי זוג אופניים והתחלתי להתאמן לבד תוך כדי שאני חוזרת על הדברים ששפי לימד אותי.

אני בת 29 וחשבתי שבגיל כזה כבר לא אלמד והנה הופתעתי כמה זה כיף וקל.

אני מודה לך שפי על כל התמיכה והלמידה, על הסבלנות והעזרה שנתת בשיעורים. והכי חשוב, תודה שהגשמת לי חלום.

רוני הגיעה בגיל 25 ללמוד לרכוב על אופניים לאחר טראומה

הגעתי לשפי בגיל 25 אחרי משהו כמו 10 שנים של פחד לעלות על אופניים בעקבות פציעה רצינית מניסיונות הלמידה בפעם הראשונה.

שפי מעבר להיותו מורה מדהים שמעניק את היסודות בדרך הנכונה, גם מודע לקשיים הפסיכולוגיים ולגמרי נותן את התמיכה והביטחון שעושים את ההבדל.

תוך 5 מפגשים כבר רכבתי לגמרי לבד והמשכתי לעוד פגישה שתיים בשביל להיות לגמרי בטוחה.

אין ספק ששפי הוא הבחירה הנכונה, ומעבר להיותו מורה נהדר הוא גם בנאדם שאפשר לסמוך עליו בעיניים עצומות. ממשיך לעזור בכל דרך שהוא יכול והופך את השיעורים לכיף של ממש.

מומלץ בחום!
רוני

רינה החליטה בגיל 49 ללמוד לרכוב על אופניים

מכתב תודה לשפי מגשים החלומות

בגיל 49 החלטתי סוף סוף ללמוד לרכוב על אופניים. מה גרם לכך אני לא ממש יודעת? אולי הרצון לגמור עם זה אחת ולתמיד אולי הגיע הרגע שבו האמנתי שאני יכולה או שאולי פשוט לא היה לי מה להפסיד.

קבעתי שיעור בספורטק והגעתי כולי מפוחדת, שנייה לפני השיעור חשבתי לבטל אך הצלחתי להתגבר עם ניסיון הבריחה.

עליתי על האופניים לאחר כמה דקות של הסברים ויצאתי לדרך, שוב כולי מתה מפחד ורוצה לברוח.

התחלנו לרכוב ולהתקדם לאט לאט תוך כדי ששפי תומך בי ומצחיק אותי חייבת לציין והרגשתי שאני בטוחה שהוא צמוד אלי ושאני לא נופלת. המיומנות שלו מדהימה ואני חושבת שבלי זה לא הייתי מצליחה ללמוד.

היה כיף גדול אני מספר סיפור שקרה לפני בערך שנה ומעדכנת את כל הנשים שרוצות להגשים את החלום הזה של ללמוד לרכוב על אופניים בגיל מבוגר שזה אפשרי לחלוטין וששפי הוא הבחירה הכי טובה לעשות את זה.

היום אני רוכבת לעבודה בימים יפים ועם בעלי כשיוצא ואני כבר לא פוחדת מאופניים.

רינה מתל אביב

מאיר אומר ששפי התגלה כמקצוען אמיתי, דייקן מנוסה ואמין

זיכרון הילדות שלי בנושא אופניים הוא: התרסקויות בכל פנייה, עגמת נפש ותסכול. בתי הבכורה אור בת ה-7.5 כבר הגיעה לגיל בו היא יכולה לרכוב ללא גלגלי עזר… החלטתי לנצל את ההזדמנות ובגיל 38 לרכוש מיומנות שלא הייתה לי בתור ילד – לרכוב על אופניים.

היה לי קשה להתגבר על המחסום הפסיכולוגי, אבל בסופו של דבר הרמתי טלפון לשפי וקבעתי לאור ולי שיעורי רכיבה. בתי שקד בת ה-5 התאכזבה לאחר ששפי בדק את יכולות הרכיבה שלה עם גלגלי עזר והחליט שעדיין אינה בשלה ללמוד לרכוב ללא גלגלי עזר.

שפי התגלה כמקצוען אמיתי, דייקן, רציני, מנוסה ואמין. הוראת הרכיבה על אופניים היא ממש שליחות אצלו. למדנו לרכוב בכיף ובקלילות, שפי יודע לתת ביטחון ולהטמיע את כללי היסוד של הרכיבה.

לאחר 2-3 שיעורים קנינו אופניים (שפי כמובן שמח לייעץ לגבי סוג האופניים המתאים) והתחלנו לרכוב. ושקד תאלץ לחכות בסבלנות לאביב כדי ללמוד אצל שפי…

תמר ממליצה על הלימוד של שפי ועל החוויה שהילד עובר

בתי ליה בת השבע רצתה זמן רב ללמוד לרכב על אופניים וכל הניסיונות שלנו ההורים, כל אחד בדרכו, תמיד כשלו כי איכשהו השילוב שבין הרצון של ההורה והציפייה שלו לקליטה מהירה ושיתוף פעולה של הילד הפרטי שלו ובין התסכול שהילד מביע מתוך אי ההצלחה שלו , כל ניסיון תמיד נגמר בכישלון.

כשהגענו לשיעור אצל שפי ליה מיד עלתה על האופניים והחלה לרכב כששפי תומך בה בקלות ובקצב הרכיבה שלה (בזכות היתרון העצום של השליטה שלו ברולרבליידס) ומכוון אותה בסבלנות ובעדינות להצלחה.

בשיעור השני ליה כבר רכבה כמעט לבדה ומכאן הדרך לרכיבה עצמאית הייתה כבר ממש קצרה. עוד כמה תרגולים בליווי שלנו ההורים וליה כבר רוכבת לבדה, בשליטה ובקלות.

ממליצה בחום על דרך הלימוד של שפי ועל החוויה המעצימה שילד עובר כשהוא לומד בדרך הזו, בקלות יחסית ובתחושת הצלחה שנוטעת בו ביטחון ביחס ליכולות שלו ולהצלחות שלו.

תודה שפי,
תמר.

לשפי מגשים החלומות

בגיל 35 קיבלתי מבן זוגי, מתנה ליום ההולדת… אופניים…בהכירנו עשור פלוס, הוא צרף למתנה שיעורי רכיבה…

באתי עם ציפיות בשמיים, תקוות מרובות וחששות בצרורות.

אחרי 5 דקות של ישיבה על האופניים, מחוזקת ברוכב הרולר בליידס מאחורי, פשוט לא הצלחתי להסיר את החיוך המטופש מהפנים, אפילו לא הרגשתי שעזבת את האחיזה באופניים ומשם הכל היסטוריה.

לא האמנתי שאחרי שני שיעורים ארכב ברחבי תל אביב, מדרכה וכביש, פארק וטיילת (עם אותו חיוך מטופש 🙂

כשבנותינו הגיע לגיל רכיבה הן לא הסכימו לוותר על "שיעוריים" עם שפי, שלא לדבר על כל החברות שלי ש"יצאו מהארון" וגילו לי שגם הן לא יודעת לרכוב וגם הן נשבו בקסמך.

על כל זה רציתי לומר לך תודה!!!

תמשיך לנסוך ביטחון ברוכבים חדשים, המשך להעניק ביטחון ביכולת שלנו לשיווי משקל, ספורט והנאה.

אם אני הצלחתי-כל אחד יכול!

מהמעריצות, עלמה (9) שירה(7) ורחלי (40)

תל אביב

טלי מספרת על הכלל הכי חשוב בלימוד הרכיבה – לחייך

הגענו לשפי לאחר לא מעט ניסיונות עצמיים ללמד את בננו בן ה- 8 לרכב על האופניים ( מה שהלך עם הבן הגדול לא ממש הלך עם הקטן ).

הזמן היה קצוב מאחר והזמנו חופשה משפחתית בהולנד והתוכנית היתה בין היתר לרכב שם על אופניים.

בפגישה הראשונה של בננו עם שפי, הוא הסביר על שלושת הכללים החשובים, אבל הדגיש שאחד מהכללים חשוב במיוחד (וכך אני יודעת היום ) : לחייך !!!

לאחר מספר דקות של שיעור הרכיבה ולאחר נסיעה בזגזוג וחוסר בטחון הילד התחיל לרכב על אופניים, משהו גרם לו להמשיך ולהתאמן גם למחרת, והפלא ופלא הילד התחיל לרכב כשחיוך "מרוח" על פניו, לשאלתי מה קרה? הוא ענה: שפי אמר שהכי חשוב לחייך.

בקיצור לאחר מפגש אחד הילד התחיל לרכב, ואין גבול להנאתו מהרכיבה. הרכיבה על האופניים היתה החוויה הטובה ביותר גם בהולנד לילד ולהוריו גם יחד. תודה, תודה, תודה.

טלי = אבן יהודה