13/3/15
לאחר מספר ניסיונות בהם ניסיתי ללמד בעצמי את שני ילדיי (בת 10 ובן 6 וחצי) לרכוב על אופניים, תוך שאני רץ אחריהם עם מקל תקוע באופניים, ולאחר שהורדתי ושוב החזרתי את גלגלי העזר וגם את הפדלים – התייאשתי.

יותר התייאשתי מאשר התעייפתי ונשבר לי הגב, ולכן החלטתי שאין ברירה אלא לפנות למורה מקצועי. ניגשתי לאינטרנט וחיפשתי מורים לרכיבה. מבין כולם שפי נראה ונשמע לי הכי סבבה. גם המחיר והמקום ללימוד בפארק הירקון היו נוחים לי, ולכן קבעתי אתו שיעור.

השיעור הראשון היה קשה לשני הילדים אבל כל ההתחלות קשות אמר שפי. עוד הוא הסביר כי הם מתקשים לשמור על גו זקוף בגלל חולשת חגורת הכתפיים ושרירי בטן. קיווינו שזה יתחזק עם הלימוד והניסיון שיצברו ברכיבה, ואכן כך היה. בשיעור השני הם כבר ממש התקדמו ובשלישי כבר הצליחו לרכוב לבד ללא עזרה. ממש שמחתי והייתי גאה.

זה היה שווה כל שקל. עכשיו הסביר שפי, צריך להמשיך לתרגל את הרכיבה על מנת לפתח מיומנות טובה יותר מזו הבסיסית שהוקנתה להם בשיעורים.

שפי התגלה כמקצוען אמיתי עם גישה לילדים וכפי שהבטיח, 2-3 שיעורים הספיקו, אפילו לילדים העצלנים שלי. תודה רבה. ממליץ עליו בחום.
אגב, הילדים ביצעו את השיעור אחד אחרי השני, וחשבתי שההמתנה תשעמם אותי, אך ניצלתי את זה לזמן איכות עם הילדים.

יעקב

שלום לכם ילדים וילדות לי קוראים קרן ואני בת 8.

שפי היה המורה שלי לאופניים בלי גלגלי עזר.

שפי לימד אותי תוך יומיים ואני כבר רוכבת בלי הפסקה בכל יום ובכל מקום.

הוא מלמד בספורטק איפה שיש רחבה גדולה, שטוחה, חלקה ונעימה לנפילות אבל קשיחה לאופניים.

בהתחלה שפי קצת רוכב אתך ונותן לך ביטחון עד שהוא עוזב.

שפי ממש מצחיק וכייפי, כך שיהיה לכם נוח.

בהתחלה ניסיתי ללמוד הרבה עם אבא שלי אבל לא הצלחתי וכשניסיתי עם שפי ידעתי לרכב תוך יומיים.

אם תירצו לדעת עוד תקבעו שיעור!

במשך די הרבה זמן רציתי שבני יובל, בן 11, ילמד לרכוב על אופניים. מאז גיל 3 בערך כשרכב על אופניים עם גלגלי עזר, הוא לא רכב בכלל. נכנסתי מספר פעמים לאתר של שפי, קראתי והתלבטתי…

גם יובל לא הראה רצון גדול ללמוד. כך עברו להם ימים, שבועות וחודשים, עד שיום אחד החלטתי שנרשמים לקורס לימוד רכיבה על אופניים לילדים וזהו! ניצלתי את ההזדמנות וקבעתי גם לבני בן השש, שרוכב על אופניים עם גלגלי עזר, שיעור במקביל ליובל.

יובל לא השתכנע בקלות, אבל הסכים לנסות שיעור אחד.
הופתעתי מאוד כאשר כבר בסוף השיעור הראשון ראיתי את יובל רוכב ללא עזרה. נדרשו עוד שני שיעורים על מנת שישיג שליטה טובה יותר באופניים,
אך אין ספק שהמטרה הושגה.

כיום שני בניי רוכבים בקלות, מאוד נהנים מכך וזה מה שחשוב.
יובל, שהתנגד מלכתחילה לכל הנושא, רוכב מדי יום בשכונה ולא מפסיק לומר כמה הוא נהנה.

אני רוצה לומר תודה גדולה לשפי ולאיתי על הסבלנות, המקצועיות ובכלל על היחס והעידוד.

יואב שלי הצליח להתגבר על אחד הפחדים שלו. הוא פחד לרכב על אופניים, ניסינו כמה וכמה פעמים ללמד אותו אני אבא שלו, סבתא שהחליטה שהיא אולי תצליח ואפילו גייסנו למשימה חבר טוב… וכלום לא קרה. הקיץ הזה אחת המשימות שלי הייתה שיואב ידע לרכב על אופניים…. וכל האמצעים מקדשים את המטרה.

אז מצאתי את שפי שמגיע כולו מחויך עם נועם הליכות ורוגע פנימי וניגש ישר למשימה…. תוך חמש דקות יואב כבר דיווש כשפי לצידו נוגע לא נוגע בכתפו. וככה בשלושה שיעורים ( או כמו שיואב חישב 137 דקות), הוא יודע לרכב על אופניים. היום בשיעור השלישי הם רכבו בפארק הירקון זה לצד זה.

ככה זכיתי ל-137 דקות של רביצה על הדשא בפארק, הורדתי מיואב את הרצון לרצות אותנו, ביליתי זמן איכות אתו לבד והשגתי את המטרה.

בני תומר הוא בן 11, ומאז חוויה לא נעימה שהייתה לו בגיל צעיר עם מורה לאופניים הוא סרב בכל תוקף ללמוד לרכב על אופניים.

השותף שלי המליץ לי על שפי, שלימד את בתו שהיא בערך באותו הגיל לרכב על אופניים ובהצלחה מרובה.

כבר בשיחת הטלפון הראשונה עם שפי, כשהתקשרתי להתייעץ, הוא הציע שהוא רק ישוחח עם תומר כדי להפיג את חששותיו, אבל אפילו זה לא היה נחוץ. מיד כשנפגשו שפי גרם לו להרגיש בנוח, ומכיוון שבשיטת הלימוד של שפי אין כל חשש ליפול ההתקדמות הייתה מאוד מהירה.

תוך 3 שיעורים קצרים תומר למד לרכב היטב. קנינו לו אופניים חדשות בסיום השיעור השלישי, על פי המלצתו של שפי, ומאז יום יום הוא מבקש לנסוע יחד איתנו לטיול, כאשר כל יום אנחנו מגדילים את המרחק. ניכר שהוא נהנה מהרכיבה וכל החששות שלו התפוגגו. תומר לא נזקק אפילו לשיעור חיזוק נוסף כדי להתרגל לאופניים החדשות.

שפי הוא מורה נפלא ואדם מקסים. יש לו גישה שהיא מאוד מרגיעה לילדים, ועובדת גם על הסרבנים ביותר – מניסיון.

אנו ממליצים בחום על שפי כמורה לאופניים. קשה לתאר את השמחה שלנו על כך שתומר רוכב כמו כל הילדים, עם כל העצמאות הנוספת ששליטה באופניים מקנה. והכי חשוב, לא נאלץ להתחבא שוב ביום כיפור הבא!
בברכה,
נורית קראוס