זיכרון הילדות שלי בנושא אופניים הוא: התרסקויות בכל פנייה, עגמת נפש ותסכול. בתי הבכורה אור בת ה-7.5 כבר הגיעה לגיל בו היא יכולה לרכוב ללא גלגלי עזר… החלטתי לנצל את ההזדמנות ובגיל 38 לרכוש מיומנות שלא הייתה לי בתור ילד – לרכוב על אופניים.

היה לי קשה להתגבר על המחסום הפסיכולוגי, אבל בסופו של דבר הרמתי טלפון לשפי וקבעתי לאור ולי שיעורי רכיבה. בתי שקד בת ה-5 התאכזבה לאחר ששפי בדק את יכולות הרכיבה שלה עם גלגלי עזר והחליט שעדיין אינה בשלה ללמוד לרכוב ללא גלגלי עזר.

שפי התגלה כמקצוען אמיתי, דייקן, רציני, מנוסה ואמין. הוראת הרכיבה על אופניים היא ממש שליחות אצלו. למדנו לרכוב בכיף ובקלילות, שפי יודע לתת ביטחון ולהטמיע את כללי היסוד של הרכיבה.

לאחר 2-3 שיעורים קנינו אופניים (שפי כמובן שמח לייעץ לגבי סוג האופניים המתאים) והתחלנו לרכוב. ושקד תאלץ לחכות בסבלנות לאביב כדי ללמוד אצל שפי…

בגיל 35 קיבלתי מבן זוגי, מתנה ליום ההולדת… אופניים…בהכירנו עשור פלוס, הוא צרף למתנה שיעורי רכיבה…

באתי עם ציפיות בשמיים, תקוות מרובות וחששות בצרורות.

אחרי 5 דקות של ישיבה על האופניים, מחוזקת ברוכב הרולר בליידס מאחורי, פשוט לא הצלחתי להסיר את החיוך המטופש מהפנים, אפילו לא הרגשתי שעזבת את האחיזה באופניים ומשם הכל היסטוריה.

לא האמנתי שאחרי שני שיעורים ארכב ברחבי תל אביב, מדרכה וכביש, פארק וטיילת (עם אותו חיוך מטופש 🙂

כשבנותינו הגיע לגיל רכיבה הן לא הסכימו לוותר על "שיעוריים" עם שפי, שלא לדבר על כל החברות שלי ש"יצאו מהארון" וגילו לי שגם הן לא יודעת לרכוב וגם הן נשבו בקסמך.

על כל זה רציתי לומר לך תודה!!!

תמשיך לנסוך ביטחון ברוכבים חדשים, המשך להעניק ביטחון ביכולת שלנו לשיווי משקל, ספורט והנאה.

אם אני הצלחתי-כל אחד יכול!

מהמעריצות, עלמה (9) שירה(7) ורחלי (40)

תל אביב

הגענו לשפי אחרי 6 שנים שבהן האנטגוניזם של רועי ללמוד לרכב על אופניים הלך, גדל והתעצם. בגיל 5, ביום כיפור, ניסינו לשכנע אותו שינסה… מפה לשם, הוא נפל מהאופניים ומאז – לא! לא רוצה!

ככל שהשנים עברו, ירדנו מיום כיפור, והתחלנו לפתח שיחות כדי להבין איך לאפשר לו את הכלי הזה. כלי לעצמאות, להרגיש שווה בין שווים, ובכלל כחוויה. לא ברור אם זה הפחד או ההתנגדות, אבל הצענו לו לנסות, ניסיון אחרון בהחלט, ואם זה לא יעבוד, אז נעזוב את זה.

למזלו ומזלנו, הוא הסכים לנסות, כי הסברנו לו את השיטה של שפי ו… זה עבד!! .. לא בשיעור אחד, לא בשניים אבל כן. ב-שלושה.

האנטגוניזם על כל סיבותיו התמסמס כבר בשיעור הראשון. גם אנחנו לא האמנו שזה יקרה, אבל שפי הוא כנראה באמת קוסם. וזה כנראה לא קשור רק לשיטה, אלא גם לגישה.

אנחנו ממליצים בחום רב, בעיקר בגלל שבתוך שבועיים וחצי נסגר סיפור האופניים, אחת ולתמיד!

תודה ענקית ובהצלחה!

תומר רשף.

היי שפי!!!

אני כותבת מכתב זה כדי להודות לך מעומק הלב על שהצלחת להסיר את הפחד של תומר, בני, מהרכיבה על אופניים ויותר מכך על שבתוך כמה שעורי רכיבה הוא "היה על הסוס!"
האמת שלא האמנתי שכבר בשיעור הראשון הוא יצליח לרכב ולהרגיש בטוח. ובזכותך כך היה.
לימוד רכיבה על אופניים לילדים בשיטה הייחודית שלך, לנסוע על גלגליות צמוד לרוכב וללוות אותו בבטחה לאורך כל השיעור, היא שיטה נפלאה!!!

היום, תומר רוכב בכיף בביטחון ונהנה מכל רגע. הדבר היחידי שתומר מצטער עליו הוא שבגלל שכעת הוא רוכב כל כך טוב אין לו סיבה להגיע לשעורי הרכיבה שמהם הוא כל כך נהנה…

תודה לך שפי "השף של האופניים!" מזוהר – רמת השרון.