רענן הבין שאין מגבלה לגיל שבו אפשר ללמוד לרכוב

שפי
הגעתי אליך לשיעורי לימוד אופניים עם ספקות לגבי היכולת שלי להצליח לרכב. אני בכל זאת בן 30, ועם "חסך ילדות" קשה שבו הורי לא הרשו לי לרכב על אופניים בעיר, ולפני כשנתיים כשניסיתי ללמוד עצמאית, זה לא ממש הצליח ואפילו אני יכול לומר שקצת התייאשתי, ולכן לא הייתי עד כדי כך אופטימי.

אני יכול לומר שכבר בשיעור הראשון החשק שלי לרכב על אופניים עלה והביטחון שלי התחיל לצמוח ביכולת שלי להיות מסוגל לרכב על אופניים כדי שיום אחד אוכל לטייל וגם ללמד את הילדים שלי לרכב על אופניים.

העובדה שרכבת לידי וכשאני נוהג מתוך ידיעה שאין מצב שאני אפול מהאופניים עזרה לי מאוד לביטחון עד שלאחר מספר שיעורים הפתעתי אפילו את עצמי בכך שנהגתי כבר מאות מטרים בקלות בלי שום סיוע ועזרה ו"רשת בטחון".

אני ממליץ לכל מי שמחפש מדריך רכיבה על אופניים לבוא וללמוד אצלך.

עזרת לי על הדרך להוכיח לעצמי שאין גיל שאי אפשר להתחיל ללמוד בו אופניים ואני בטוח שהשיעור הזה יעזור לי גם לגבי דברים אחרים.

תודה רבה!
רענן

אלה מספרת על תחושת החופש לאחר שלמדה לרכב בגיל 49

כך קרה שבילדותי לא למדתי לרכוב על אופניים ובגיל 49 כבר הפסקתי אפילו לחלום על ללמוד לרכוב.

יום אחד ראיתי בטלוויזיה תכנית שבה שפי סיפר על שיעורי לימוד הרכיבה שהוא מעביר ועל כך שאפשרי ללמוד לרכוב בכל גיל. התכנית שלו החזירה אותי לחלום הישן שלי ללמוד לרכוב!

בזכות המיומנות והסבלנות של שפי תוך ארבעה שיעורים רכשתי יכולת לרכב על אופניים באופן עצמאי ומשם המשכתי את דרכי לבד תוך כדי יישום המלצות שקיבלתי משפי.
התחלתי ברכיבות בוקר בפארק. אין מילים שיכולות לתאר את תחושת החופש, השמחה והגאווה שחשתי על כך שהתגברתי עם פחדיי מהילדות.

מאז עברו חודשיים ורכיבה הפכה לפעילות שגרתית שהופכת את חיי ליותר מלאים ושמחים.
חשוב להדגיש שהרכיבה גם משפרת את כושר הגופני שלי ואת בריאותי.

הכאבים שהיו לי בברכיים כמעט נעלמו וגם התחושות הלא נעימות שהיו בגב עקב ישיבה ממושכת בעבודה כבר לא שם. אני ישנה הרבה יותר טוב ומצב הרוח שלי השתפר פלאים.
עכשיו גם אני מאמינה שאף פעם לא מאוחר ללמוד דברים חדשים!!!

אלה.
ראשון לציון.

אמנון ועדית הופתעו שבתם הצליחה לרכוב בשיעור הראשון

שלום שפי,
רצינו להודות לך על העבודה המדהימה שעשית עם מיה ביתנו.

הילדה בת 9 ונמנעה מלרכב על אופניים שנים. מספר נסיונות לא מוצלחים שנעשו על ידיינו ללמדה לא תרמו לבטחונה.

שאלנו הורים של חברה בת גילה שהחלה לרכב איך הם עשו זאת והתשובה היתה: "שפי אופניים" כמובן, הקוסם מפארק הירקון.

הגענו לשיעור הרכיבה ראשון בלי הרבה אמונה, האמת.. אך להפתעתנו בתום השיעור הראשון מיה כבר רכבה לבד!

לאחר עוד 2 שיעורים בלבד מיה ביקשה בעצמה לצאת לרכב עם כל מי שהיה מוכן להצטרף אליה!

שפי מבחינתינו הוא שם נרדף להצלחה מפתיעה ומהירה ובכל פעם שאנו רואים את מיה רוכבת אנחנו לא מאמינים למזלינו הטוב!!!!!!!!

אנו מחכים שבנינו הקטן יגיע לגיל שאפשר להתחיל עם שפי, כמובן!

בברכה אמנון ועדית.

יפה שהתעקשה להגשים את החלום ללמוד לרכב על אופניים

לכבוד שפי שמחון

הנדון : מכתב תודה והוקרה
לפני כמה חודשים החלטתי להגשים חלום וללמוד לנסוע על אופניים, ניסיונותיו של בעלי ללמדני וכמובן גם של כל החברים לא נחלו הצלחה ולכן החלטתי לפנות למורה שתלמד ואכן פניתי למורה שאכן הייתה מקסימה אבל לא הצלחתי בשום אופן לרכב גם לאחר ארבעה שעורים רק לשנייה אחת בלבד.

למזלי הרב כאשר התכוננתי לשעור הרביעי, כמובן נואשת ועם דימוי עצמי מאוד נמוך שאין סיכוי שאחת כמוני שאפילו מורה פרטית לא הצליחה ללמד אותי, אמרתי אולי אתן סיכוי למורה אחר עם שיטה אחרת התקשרתי לשפי והסברתי לו שאני מצליחה לרכב לשניה לאחר שעה של נסיונות , שפי הסביר לי חד משמעית את לא יודעת לרכב.

למחרת הגעתי אליו עם חוסר אמון משווע והפלא ופלא הוא ביקש ממני לעלות על האופניים ולהתחיל לרכוב. האמת ממש הצחיק אותי ולא להאמין הסתכלתי עליו ופשוט התחלתי לרכוב, עצרתי אחרי כמה דקות ושאלתי אותו מה עשית? הוא ענה לי זאת את.

לסיכום בשני שעורים פשוט הגשמתי חלום ופשוט נסעתי עם סיבובים והכל, הוא פשוט נתן לי בטחון, מלבד זאת אישיות נעימה המקרינה בטחון במיוחד לבחורה בת 44 שמתביישת שהיא פשוט לא יודעת לרכוב על אופניים.

לסיום אני שמחה כ"כ שלא התיאשתי ובחרתי בך כי אם לא הייתי מנסה, לא הייתי עולה עד היום על אופניים והייתי חושבת שזאת משימה בלתי אפשרית.

שפי המקסים תודה רבה – הגשמת לי חלום.

ב ב ר כ ה

יפה אריאלי

עודד למד לרכוב על אופניים וכותב על שתי תובנות שחווה

בגיל חמש פלוס מינוס אבא הוציא מהם את גלגלי העזר, נפלתי, ומאותו רגע ויתרתי על כל העניין. העסק הזה לא בשבילי. אני לא יודע לרכוב על אופניים.

וכך חייתי בשלווה עם הידיעה, עד שלפני שנה וחצי אחי פתח חנות אופניים ("חנות"… בוטיק! אבל זה לא הנושא עכשיו). בקיצור, לא יודע למה בדיוק, אבל זה היה השלב שבו אמרתי לעצמי שהגיע הזמן לדעת לרכוב. שבועיים אחר כך מצאתי את עצמי אצל חברים טובים בחו"ל. אחד מהם לקח אותי לפארק מקומי וניסה ללמד אותי. חצי שעה של ניסיונות כושלים הגיעה לסופה, וכך גם פרק האופניים בשלב ההוא.

וכך לפני שבוע וחצי הלכתי עם חברה לקנות לה רולר בליידס ומיד אחר כך הלכנו לספורטק שליד הבית כדי לרכוב. שם ראינו מורה לאופניים מלמד ילדה (ואני יודע שהוא היה מורה לאופניים כי על החולצה שלו היה כתוב "מורה לאופניים"). בסוף השיעור שלו שאלתי אותו אם הוא מלמד גם מבוגרים, והוא ענה שכן – בעיקר מבוגרים. בסמס שהוא שלח אחר כך, כתב שלמבוגרים לוקח בין שניים לארבעה שיעורים ללמוד. עניתי לו שהוא איש אופטימי.

וכך לפני יומיים היה השיעור הראשון והיום היה השיעור השני. מתחילת השיעור היום ועד סופו רכבתי לבד לגמרי. תוך ארבעים וחמש דקות, משך השיעור הראשון, למדתי משהו שלצערי ויתרתי עליו לכל החיים.

שתי תובנות מרכזיות מכל הסיפור:
הראשונה היא שמדי פעם שווה לבחון כל מיני אמיתות שקבענו לגבי עצמנו.

השנייה היא שיש גיל מסוים שממנו והלאה אנחנו כמעט ולא לומדים דברים חדשים או מסגלים יכולות חדשות, וחבל.

הקואצ'רית נורית לביא מספרת על חווית לימוד הרכיבה

שפי היקר!
כמאמנת קואוצ'ינג אני יודעת שאין כזה דבר "מאוחר מידיי" או "מפחיד מידיי".
כל אלו ועוד הם חסמים בדרך שלנו להגשמת חלומות.

מילדות היה לי חלום לדעת לרכב על אופניים. בתור בת חמישית במשפחה צנועה לא קנו לי הוריי אופניים, ולכן לא למדתי לרכב עד היותי מבוגרת ובת 30.

לפני כשנה וקצת החלטתי להגשים את החלום, קניתי אופניים, קסדה ואפילו פנס וצפצפה אך העלייה לבד על האופניים הרגישה כמו מסע ברכבת הרים. ביקשתי משכן עמו התיידדתי על חלומי והוא הציע שיאחוז את האופניים וירוץ ואני אדווש- הרעיון היה נחמד אך במציאות זה לא עבד. הוא נהיה אדום בתוך 2 דקות, ומאוד התעייף והתנשף ואילו אני כל הזמן פחדתי ליפול וצעקתי, וממש לא הצלחתי להשיג שליטה על האופניים. תוך כדי בושה ועייפות מהמצב הנוראי הזה ויתרתי על הרעיון לנסות לבד או עם ידיד/ שכן/ חברה.

עברו עוד כמה חודשים. האופניים ישבו בבייתי דוממות וממתינות שארכב עליהם עד שיום אחד סיפר לי מכר שיש מישהו שמלמד מבוגרים שמעולם לא למדו לרכב לעשות זאת ושזו ההתמחות שלו.

מיד נכנסתי לאינטרנט, מצאתי אותך, טלפנתי וקבענו שיעור ראשון. הגעתי לפארק הירקון ושם התחלנו את העבודה. עם המון חיזוקים מילוליים ופיזיים התחלתי לרכב על האופניים. תחילה אחזת באופניים יותר ובמפגש האחרון סך כל 5 מפגשים אם אינני טועה כבר רכבתי לבד, חצינו כבישים ראשיים, נסענו זה לצד זה על מדרכות רגילות ואפילו צרות, וגם על דשא ומקומות תלולים.

בעזרתך התגברתי על הפחדים "ליפול", "לאבד שליטה", "להתרסק" ועוד אי אלו דומים. הרבה פעמים השחת את דעתי בשיחות על החיים ומצאתי שנעים לשוחח אתך, שאתה אדם חמים, משפחתי, חכם ונדיב. הרגשתי שאני מטיילת עם חבר טוב ולא בשיעור לימוד רכיבה על אופניים.

סיימנו את סך השיעורים כשאני נוהגת על האופניים שלי ואפילו סייעת לי לבחור מושב רך יותר מהחנות כך שיהיה לי יותר נוח בלעדיך המוכר היה "שוחט אותי" בתקציב על משהו שלא היה שווה את זה.
עזרת מעבר למה שהיית חייב, ועל כל אלו אני מודה לך.

בקרוב יגיע הקיץ ואני מתכננת כבר להחליף את האופניים לדגם יותר מתקדם. לפדל להנאתי לים או לפארק עם שמיכה וספר טוב.

תודה לך על הידידות, הלימוד, ועל כך שהגשמת לי חלום ותרמת לעצמאות שלי. לעולם לא אשכח אותך! אמשיך ואמליץ עליך בחום!!! ואם יהיה לך אנשים שמתלבטים אם ללמוד אתך- אתה מוזמן לתת לקרוא את המכתב הזה.
חיבוק חם, ותמשיך להגשים לאנשים את החלומות.
באהבה והוקרה
נורית לביא מאמנת אישית וקבוצתית מורה ליוגה ומנחת מעגלי נשים

אושר אזרה אומץ התגברה על הפחדים ולמדה לרכוב

אחרי כל כך הרבה שנים של "לא יודעת לרכב על אופניים", "לא נורא אם לעולם לא אלמד", " רוצה אבל מפחדת, אין סיכוי". אחרי שנים של בושה על כך ועל סודיות, כי "זה מביך". אזרתי את האומץ שלי, התגברתי על הפחדים והגעתי ללמוד סוף סוף.

אבל זה עדיין לא היה קורה אם לא הייתי בוחרת את המורה הטוב ביותר, המקצועי ביותר והרגיש ביותר לתלמידיו. ושפי, אין ספק שבחרתי בטוב ביותר!!!

סבלנות אין קץ, אוזן ולב קשובים, אכפתיות ויושר, זה חלק מהיותך מורה משובח ומוצלח. ללמוד לרכב על אופניים לא בהכרח אומר שבאמת רוכבים בחיים. לי ברור שבאמת באמת ארכב על אופניים בחיי והתשוקה לאופניים כבר בוערת בי, וזה הרבה בזכות חדוות הרכיבה שהכנסת בי בשיעורים שלך.

תודה על אחת המתנות הגדולות שקיבלתי בחיי! תודה לעצמי שבחרתי במורה הטוב ביותר!
אושר

נועה בת 24 מתל אביב מספרת על חווית לימוד הרכיבה

בתור ילדה לא יצא לי אף פעם ללמוד לרכב על אופניים. לאחר תקופה ארוכה בה חשבתי שזה יהיה נחמד לנסות, פניתי לשפי.

השיעור הראשון התקיים מספר ימים אחר כך, ומהר מאוד כבר רכבתי לבד. הלימוד היה מהיר ונעים והשיטה של שפי מאוד "ידידותית למשתמש" – הוא בעיקר שם בשביל לעזור לתלמיד ללמוד לבד, לקבל את התחושה של הרכיבה, ולא רק למנוע נפילות. ככה באמת לומדים לרכב!

אני ממליצה בחום לכל מי שלא יצא לו בילדותו, למי שמתלבט ולמי שסתם חושש לפנות לשפי. הלימוד נעשה באווירה תומכת ונעימה, מתוך מחשבה שכל אחד יכול! לכל מי שעוד לא יודע איך לרכב – זה הזמן, לא תתחרטו. בהצלחה!

נועה, 24, תל אביב.

דיקלה הגשימה חלום בגיל 29 ולמדה לרכוב על אופניים

הגעתי לשפי שמחון אחרי שכבר הרבה רציתי להגשים את חלומי ולרכוב על אופניים. חשוב לי לציין כי לא רכבתי על אופניים מאז גיל 5 וגם אז זה היה עם גלגלי עזר.

לשיעור הראשון הגעתי מפוחדת לגמרי וחסרת ביטחון. כל הזמן חשבתי שאני לא מסוגלת ליצור שיווי משקל על האופניים ובטח שלא לרכוב.

שפי היה הכי מקצועי שיש והרגיע אותי מכל הפחדים והחרדות. לאט לאט באותו שיעור כבר ראיתי איך אני רוכבת ונהנית מזה.

שפי שם לב לכל פרט וגם מבחינה בטיחותית דאג להכול. כעבור 3 שיעורים, ראיתי כמה זה כיף לרכוב על אופניים ומהר מאוד קניתי לי זוג אופניים והתחלתי להתאמן לבד תוך כדי שאני חוזרת על הדברים ששפי לימד אותי.

אני בת 29 וחשבתי שבגיל כזה כבר לא אלמד והנה הופתעתי כמה זה כיף וקל.

אני מודה לך שפי על כל התמיכה והלמידה, על הסבלנות והעזרה שנתת בשיעורים. והכי חשוב, תודה שהגשמת לי חלום.

רוני הגיעה בגיל 25 ללמוד לרכוב על אופניים לאחר טראומה

הגעתי לשפי בגיל 25 אחרי משהו כמו 10 שנים של פחד לעלות על אופניים בעקבות פציעה רצינית מניסיונות הלמידה בפעם הראשונה.

שפי מעבר להיותו מורה מדהים שמעניק את היסודות בדרך הנכונה, גם מודע לקשיים הפסיכולוגיים ולגמרי נותן את התמיכה והביטחון שעושים את ההבדל.

תוך 5 מפגשים כבר רכבתי לגמרי לבד והמשכתי לעוד פגישה שתיים בשביל להיות לגמרי בטוחה.

אין ספק ששפי הוא הבחירה הנכונה, ומעבר להיותו מורה נהדר הוא גם בנאדם שאפשר לסמוך עליו בעיניים עצומות. ממשיך לעזור בכל דרך שהוא יכול והופך את השיעורים לכיף של ממש.

מומלץ בחום!
רוני